המדריך המלא: הסכמים בין בעלי מניות ותקנון חברה
הסכם בין בעלי מניות הוא הסכם המסדיר את היחסים המשפטיים, כלכליים ועסקיים בין חלק מבעלי המניות או כלל בעלי המניות בחברה. חשוב להבחין בין מספר מסמכי יסוד בחייו של תאגיד:
הבדלים בין הסכם מייסדים, תקנון והסכם בעלי מניות
- הסכם מייסדים: מנוסח כאשר יזמים מתקשרים ביניהם בהסכם להקמת חברה התחלתית. ההסכם יכול לקבוע גם הוראות עתידיות לגבי דרכי ניהול החברה.
- תקנון החברה: מהווה חוזה בין החברה לבין בעלי מניותיה. הוא פתוח לקהל הרחב ונוגע לכלל בעלי המניות. הוא קובע את דרכי הניהול, קבלת ההחלטות והרוב הנדרש.
- הסכם בעלי מניות: יוצר הסכם פרטי וסגור בין צדדים ספציפיים. הוא אינו פתוח לקהל הרחב ואינו מחייב את מי שלא חתום עליו. הסכם זה מעניק הגנה מפני עושק המיעוט, שכן בשונה מהתקנון שכפוף להחלטות רוב, הסכם בעלי המניות מבוסס על חופש חוזי ומאפשר לקבוע מנגנוני הגנה ספציפיים.
אורגנים: כיצד מנוהלת החברה?
החברה מנוהלת על ידי "אורגנים" – גופים האמונים על קבלת ההחלטות והניהול השוטף:
- הדירקטוריון: משול לממשלה. הוא קובע את מדיניות העל של החברה, מאשר תקציבים ומתווה את אופן ההתנהלות במצבים אסטרטגיים.
- הדרג הניהולי (המנכ"ל): אחראי על הניהול היומיומי של החברה, לרבות יישום המדיניות שנקבעה על ידי הדירקטוריון.
- האספה הכללית: מורכבת מבעלי המניות עצמם. הם אלו שבוחרים את הדירקטוריון ומצביעים על החלטות גורליות בהתאם לרוב שנקבע בתקנון או בהסכם בעלי המניות.
מתי נהוג לחתום על הסכם בעלי מניות?
הסכמים אלו נחתמים בצמתים משמעותיים בחיי החברה: כאשר מבקשים למכור או להעביר מניות בין שותפים קיימים, בעת הקצאת מניות חדשות, לפני סבב גיוס כספים ממשקיע חיצוני, או כאשר גורם מעוניין לרכוש את החברה כולה (M&A). אופן עריכת ההסכם ישפיע באופן ישיר על המשך ההתנהלות העסקית ועל ערך האחזקות שלכם.
מנגנוני הגנה מתקדמים
מלבד זכות הסירוב (ROFR) ומנגנון הבמבי, קיימים מנגנונים נוספים החיוניים לחברות מודרניות, כגון Reverse Vesting (הבשלה הפוכה). שיטה זו מגינה על החברה מפני בעל מניות אשר נוטש מסיבות שונות (הפרות חוזה, חיפוש הזדמנויות אחרות). במקרה כזה, הוא יצטרך להשיב את מניותיו בחזרה לחברה במחיר ששילם עבורן או לפי ערך השוק – לפי הנמוך מביניהם.
